| 14.And the Adonai said to Moses, "Behold, your
days are approaching [for you] to die. Call Joshua and stand in
the Tent of Meeting, and I will inspire him. So Moses and Joshua
went, and stood in the Tent of Meeting. |
|
יד. וַיֹּאמֶר יְ־הֹוָ־ה אֶל מֹשֶׁה הֵן קָרְבוּ
יָמֶיךָ לָמוּת קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל
מוֹעֵד וַאֲצַוֶּנּוּ וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ וַיִּתְיַצְּבוּ
בְּאֹהֶל מוֹעֵד: |
| and I will inspire him: [Usually, “and I will command him.” Here, however,
the meaning is:]“And I will urge him on.” |
|
ואצונו: ואזרזנו: |
|
| 15.And the Adonai appeared in the Tent, in a
pillar of cloud. The pillar of cloud stood at the entrance to the
Tent. |
|
טו. וַיֵּרָא יְ־הֹוָ־ה בָּאֹהֶל בְּעַמּוּד עָנָן
וַיַּעֲמֹד עַמּוּד הֶעָנָן עַל פֶּתַח הָאֹהֶל: |
| 16.And the Adonai said to Moses: Behold, you
are [about to] lie with your forefathers, and this nation will
rise up and stray after the deities of the nations of the land,
into which they are coming. And they will forsake Me and violate
My covenant which I made with them. |
|
טז. וַיֹּאמֶר יְ־הֹוָ־ה אֶל מֹשֶׁה הִנְּךָ
שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי
נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ וַעֲזָבַנִי
וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ: |
| the nations of the land: The peoples of the land. |
|
נכר הארץ: גויי הארץ: |
|
| 17.And My fury will rage against them on that
day, and I will abandon them and hide My face from them, and they
will be consumed, and many evils and troubles will befall them,
and they will say on that day, 'Is it not because our Elohim is
no longer among us, that these evils have befallen
us?' |
|
יז. וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא
וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל
וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא
עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת
הָאֵלֶּה: |
| and hide My face: As though I do not see their
distress. |
|
והסתרתי פני: כמו שאיני רואה בצרתם: |
|
| 18.And I will hide My face on that day, because
of all the evil they have committed, when they turned to other
deities. |
|
יח. וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם
הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱ־לֹהִים
אֲחֵרִים: |
| 19.And now, write for yourselves this song, and
teach it to the Children of Israel. Place it into their mouths,
in order that this song will be for Me as a witness for the
children of Israel. |
|
יט. וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה
הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם
לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי
יִשְׂרָאֵל: |
| this song: [This refers to the passage beginning with]
הַאֲזִינוּ הַשָּמַיִם [until] וְכִפֵּר אַדְמָתו ֹעַמּוֹ (Deut.
32:1-43). |
|
את השירה הזאת: (לקמן לב, א) האזינו השמים עד (לב, מג) וכפר אדמתו
עמו: |
|
